האם אתם משחקים בשביל לנצח או כדי לא לפשל?

לשחק בשביל לנצח זה לא אותו דבר כמו לשחק כדי לא לעשות טעויות.

ספורטאים רבים מונעים מפחד לטעות, לפשל, לאכזב את המאמנת או את ההורים. הפחד הזה והמחשבות "מה יגידו עלי" מביאים לפעולות שנעשות מתוך לחץ ותחושת הישרדות. ספורטאי כזה הוא תגובתי, לא יוזם ולא יצירתי, רק רוצה להגיע הביתה בשלום.

לשחק בשביל לנצח היא פעולה מתוך תחושת ביטחון, שנעשית בחדווה ולא מלחץ.

החשש מלפשל ולעשות צחוק מעצמינו מעודד פסיביות, שגורמת לספורטאי להיגרר אחרי היריב ולשים את גורלו בידי אחרים. לרצות לנצח זה מיינדסט אקטיבי, שלוקח את הגורל בידיים. זה אומר להסתכל פנימה ולגייס את כל הכוחות והיכולת שיש כדי לגרום לדברים לקרות כמו שאני רוצה, ולנצח.

ספורטאי עילית לא מוותרים בקלות על היכולת שלהם לקבוע את תוצאת הסיום. הם מאמינים בעצמם, יוזמים, תוקפים, חושבים ביצירתיות, ועושים כל שביכולתם לנצח. גם אם זה אומר שמדי פעם הם ייפשלו, ואולי יאכזבו אחרים ,ובעיקר את עצמם, כי הם יודעים שרק כך אפשר להגיע להישגים באופן עקבי.