מגע מנצח: איך תדירות מגע בין שחקנים משפרת ביצועים על המגרש

בשנים האחרונות אולי לא נח לדבר על מגע פיזי, אבל מאז ומתמיד בני האדם ויונקים אחרים תיקשרו באמצעות מגע. מה זה קשור לספורט? אם אתם רוצים לחגוג כמו הדאלאס מאבריקס בתמונה, כדאי שתמשיכו לקרוא.

מסתבר שאם אתם רוצים שהקבוצה שלכם תנצח יותר, כדאי שהשחקנים ייגעו אחד בשני כמה שיותר.  

במחקר שבדק את תדירות האינטראקציות הפיזיות בקבוצות NBA, ספרו החוקרים מאוניברסיטת ברקלי את כל הכיפים ולחיצות האגרופים, החיבוקים, הטפיחות על הגב, נגיעות על הזרוע וכד'. הם מצאו שבקבוצות בהן היו יותר מחוות גופניות חיוביות השחקנים הצטיינו יותר באופן אישי, והקבוצה גם הצליחה יותר. השחקן הכי נוגע באותה שנה היה קווין גארנט, כוכב הבוסטון סלטיקס. לדוגמא, שניה אחרי שהוא זרק קליעת עונשין, הוא נגע בכל אחד מארבעת חבריו לקבוצה.

מחקר אחר מצא שבקבוצות בהן היה יותר מגע פיזי בין השחקנים נרשמה יותר עזרה בהגנה, חסימות בהתקפה, ובאופן כללי, שיחקו יותר קבוצתי ולא אישי.  

מגע הוא סוג של שפה – כיף של פירגון, יד על הכתף להרגעה, הטחות חזה להגברת המוטיבציה, כל אלה הן מחוות שמעבירות מסר חיובי ומורידות את רמת הסטרס. תדירות גבוהה של מגע חיובי משדרת מסר של שיתוף פעולה, אמון, וביטחון, ומגבירה את הרצון לשחק טוב יותר עבור הקבוצה.  

מספר הכיפים במשחק אולי לא מופיע בטבלה הסטטיסטית, אבל עשוי להיות המפתח לאליפות. במחקר שעקב אחרי הקבוצות בעונת 2008-09, הלוס אנג'לס לייקרס דורגו במקום השני מבחינת תדירות האינטראקציות הפיזיות, וגם זכו באליפות באותה עונה. 

בסדרת הגמר ב-2011 בין הדאלאס מאבריקס למיאמי היט, שחקני דאלאס הפגינו הרבה יותר חיבה פיזית עם חבריהם לקבוצה לעומת שחקני מיאמי. הקבוצה ניצחה 4:2 בסדרה, וזכתה בתואר.

אז תתחילו לתת לחבריכם לקבוצה כיפים וטפיחות על הגב במהלך העונה, כי אולי זה המפתח שיוביל לחיבוקים על דוכן האליפות.

קרדיט תצלום: Michael Tipton